מה קורה ביום אחרי שהאתר עלה לאוויר.
כל הכפתורים עובדים כמו שמצופה מהם.
הכתיבה קולחת ומביאה לידים ליצירת קשר.
העיצוב נעים בעין ונע בהתאם להחלטת המעצבת.
ונראה כי לעולם האתר ישאר יפה, חי וחוויתי כל כך.

חייבים לדעת שיש דברים שחייבים לדעת.
כמו למשל, איפה האתר בכלל נמצא.
חשבתם על זה פעם?
העולם הוירטואלי כל כך מופשט,
אין לו באמת קיום ממשי, אי אפשר להרגיש והכל זה חוויות שיכולות להעלם בשניה,
ברגע שהבטריה מהבהבת על אפס אחוז.

אז איפה באמת שמור כל המידע?
ולמה המידע הזה חשוב למי שיש לו אתר תחת אחריותו?

נתחיל מהתחלה.
העולם הוירטואלי בנוי על רשתות.
בואו לא נכנס לעומק הסוגיה כי זה באמת שיעור למדעים או פילוסופיה או ביולופיה.
אבל מה שברור הוא שיש חברות שמחזיקות שטח אינטרנטי.
אולי נפשיט את זה לשטחי נדל"ן.
רק שפה, במקום דונם קוראים לזה ג'יגה בייט או נפחי אחסון.
כל בונה אתרים, או כל מי שמחזיק ברשותו אתר.
משלם 'דמי שכירות' על הנפח אותו הוא תופס על חשבון השטח הכללי, שוב, ממש כמו בשטחי נדל"ן בהם התשלום הוא על פי כמות המ"ר ששכרת. (רק בלי עליית מדד…;)
אצלינו במשרד למשל, יש כמה דונמים משובחים בהם אנחנו משקיעים ידע מקצועי ואתרים מעולים.
חלק מהאתרים ממשיכים לגדול בחממה שלנו, וחלקם לוקחים את האתר ומעבירים לחלקת אדמה, סליחה, נפח אחסון וירטואלי באופן אישי.

מה שזה אומר, כמו בחלקת אדמה בה חייבים לנכש קוצים ודרדרים שלא יפריעו לפריחה ולצמיחה המבוקשת, גם בשטחים כאלו עלולים לצוץ באגים, לקבל עדכונים שוטפים שחייבים לתחזק אותם.

כל זה לא קשור לאתר ספציפי. כל נכס דיגיטלי חייב תחזוק שוטף לפחות אחת לחודש.

כחלק ממעטפת השירות, ניתן להמשיך אצלינו את תחזוק האתר כמובן בעלות קבועה של נפח ותחזוק.

על זה מקבל כל לקוח הסבר עם תחילת התהליך כשאתר באוויר נראה כמו דיבורים על היום שאחרי.